Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 43a
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא לֹא יַלְוֶנּוּ — דְּקָא מַהֲנֵי לֵיהּ. אֶלָּא לָא יִלְוֶה הֵימֶנּוּ, מַאי קָא מַהֲנֵי לֵיהּ? וּבִשְׁלָמָא לֹא יִלְוֶה הֵימֶנּוּ וְלֹא יִקַּח הֵימֶנּוּ — דְּקָמִיתְהֲנֵי מִינֵּיהּ, אֶלָּא לֹא יִשְׁאַל הֵימֶנּוּ, מַאי קָא מִיתְהֲנֵי מִינֵּיהּ!
Traduction
GEMARA: Granted that the person from whom benefit is forbidden may not lend money to the person for whom benefit is forbidden, as he thereby benefits him. However, with regard to the fact that the former may not borrow money from the latter, in what way does he benefit him by borrowing his money? And it could even be said, granted that he may neither borrow money from him nor purchase an item from him, as one benefits in lending money by preserving the value of that money in case the coins deteriorate, and in selling by ridding oneself an item that is difficult to sell. However, with regard to the fact that the person from whom benefit is forbidden may not borrow an item from the person for whom benefit is forbidden, in what way does the lender benefit from him? The borrower returns the same item to the lender.
Rachi non traduit
גמ' בשלמא לא ילונו. מדיר למודר דודאי קמהני ליה הנאה מפורסמת:
אבל לא ילוה ממנו. המדיר מן המודר:
מאי הנאה. קא מטי ליה למודר ממאי דאוזיף למדיר:
ובשלמא לא ילוה ממנו. מצי נמי למימר דקא מיתהני בכה''ג כגון דאוזפיה מעות הרעות וקא משלם ליה היאך יפות ולא יקח ממנו משכחת לה דקא מתהני בזבינא דרמי על אפיה:
אלא לא ישאל ממנו. מאי הנאה מטי למודר כי משאיל לו כליו הא קא מפחית ודאי לההיא כלי ולא מעלי ליה דסתם שאלה הכי הוא:
Tossefoth non traduit
בשלמא לא ילונו חבירו דמהני ליה למודר אלא לא ילוה הימנו מאי קמתהני מיניה המודר. ה''ג בסיפא בשלמא לא יקח הימנו ולא ילוה הימנו אלא לא ישאל אמאי לא בשלמא לא יקח דמתני' קושיא דאקשית דלא יקח איכא לשנויי בשינויא דחיקא דקמתהני מוכר בזבינא מציעא ולא ילוה דמיתהני מודר דכי הדר פרע מדיר פרע ליה זוזי טבין ותקולי ומהני ליה אלא לא ישאילנו כלי או דבר שחוזר בעין מאי מהני ליה מדיר:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כְּגוֹן שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה. אַבָּיֵי אָמַר: גְּזֵירָה לִשְׁאוֹל מִשּׁוּם לְהַשְׁאִיל, וְכֵן בְּכוּלְּהוּ גְּזֵירָה.
Traduction
Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: The mishna is referring to a case where they both vowed that benefit from each other is forbidden. Clearly, then, neither of them may lend to the other or borrow from him. Abaye said: It is possible to explain the mishna as it is written, as referring to a case where only one vowed that benefit from the other is forbidden. However, the Sages issued a decree that it is also prohibited for one to borrow from a person for whom benefit from him is forbidden, due to the concern that he might come to lend to him, as reciprocity is common in these matters. And likewise, that is the explanation in all the cases in the mishna; it is prohibited to borrow money, borrow items, and to purchase items from him due to a rabbinic decree, lest he come to benefit him.
Rachi non traduit
כגון שנדרו זה מזה. דשניהם אסורים זה בזה:
גזירה לשאול כו'. דאי שרית ליה לשאול אתי נמי להשאיל:
Tossefoth non traduit
אמר אביי גזירה לשאול משום להשאיל למודר וכן כלהו לא ילוה הימנו גזירה שמא ילוה לו אבל. לא יקח אסור מן הדין אטו ליקח בפחות כדמפרש בזבינא מציעא ושמא יש לפרש דלא יקח בפחות קאמר דהשתא נפסד המוכר אלא משום גזירה דגזרינן אטו יקח המודר בפחות דקמתהני ליה וקשה דהא תנן (לקמן נדרים מז:) האומר הריני עליך המודר אסור וכן סוף פ' ארבע נדרים שאיני נהנה לישראל לוקח ביותר דמודר מותר ליהנות ולא מדיר ולא גזרינן דלא יהנה פן יהנה ממנו הוא ומ''ש דגזרינן לשאול אטו להשאיל ונראה להר''מ דרגילות הוא כשאדם משאיל לחבירו שחבירו משאיל לו יותר משאר דברים:
מַתְנִי' אָמַר לוֹ: ''הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ''. אָמַר לוֹ: אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר: ''קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם''. אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא אָסוּר, וְכָל אָדָם מוּתָּרִים. וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין.
Traduction
MISHNA: One said to another: Lend me your cow. The other person said to him: My cow is not available. The one seeking to borrow the cow responded angrily: Plowing my field with this cow is konam forever. If it was his typical manner to plow the field himself, then it is prohibited for him to plow his field with that cow but it is permitted for every other person. If it is not his typical manner to plow the field himself, and he has others plow for him, it is prohibited for him and for every other person to plow his field with that cow, because his intent was to render benefit from plowing with this cow forbidden.
Rachi non traduit
מתני' אמר לו השאילני פרתך. לאו במודר ומדיר עסקינן:
אינה פנויה. דמלאכתו היה עושה ונתעצב השואל כנגד המשאיל ואומר הואיל וסרבת להשאילה לי:
קונם שדה שאני חורש. שלא אחרוש שדי בפרתך עולמית ואח''כ השאילה לו רואין אם הוא פרזי ודרכי לחרוש שדהו הוא אסור לחרוש שדהו באותה פרה:
וכל אדם מותר. דודאי כי נדר אדעתיה דנפשיה נדר ולא אדעתא דעלמא וכל אדם מותרים לחרוש לו שדהו באותה פרה:
ואם אין דרכו לחרוש. שיש לו אריסין החורשין בשבילו:
הוא וכל אדם אסורים. דודאי כי נדר אדעתא דכולי עלמא נדר:
Tossefoth non traduit
אמר לו השאילני פרתך אמר ליה אינה פנויה אמר השואל קונם שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור. דנתכוין לאסור אותו שדרכו לחרוש וכל אדם מותרין לחרוש בה לצרכו שלא נתכוין לאסור אלא על מי שדרכו לחרוש בה:
הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי נוֹדֵר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה. וְהוּא נוֹתֵן לוֹ, וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה.
Traduction
In the case of one for whom benefit from another is forbidden by vow and who does not have anything to eat, the one from whom benefit is forbidden goes to the shopkeeper and says to him: So-and-so vowed that benefit from me is forbidden for him and I do not know what I will do. After grasping his intent, the shopkeeper gives food to the one for whom benefit is forbidden, and then the shopkeeper comes and takes payment for the food from that one who spoke to him.
Rachi non traduit
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך. המדיר אצל חנוני וכו' ובא חנוני ונוטל מעותיו מן המדיר. אבל בפירוש אסור לומר לו דאם כן הוה ליה החנוני שליח ושלוחו של אדם כמותו:
Tossefoth non traduit
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך וכו'. אורחא דמילתא קתני:
הוא נותן לו ובא ונוטל מזה. אם ירצה דהא אין הפועלים יכולין לתבוע כלום:
הָיָה בֵּיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדּוֹר, שָׂדֵהוּ לִקְצוֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה. וְהֵן עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה.
Traduction
Similarly, if the house of one for whom benefit is forbidden by a vow was to be built, his fence to be erected, or his field to be harvested, and laborers were required but he had no money to hire them, the one from whom benefit is forbidden goes to the laborers and says to them: Benefit from me is forbidden by vow to so-and-so and I do not know what I will do. And the laborers perform those tasks with him, and come and take payment for their labor from that person who approached them.
Tossefoth non traduit
ביתו. לבנות - שאע''פ שאין צורך מזון כל כך:
הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתֵן לְאֶחָד לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מוּתָּר בָּהּ. אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר — מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר וְאוֹמֵר: הֲרֵי הֵן מוּפְקָרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפּוֹץ, וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.
Traduction
If the one who vowed to render benefit from him forbidden and the one for whom benefit is forbidden were traveling together along the road and the one for whom benefit is forbidden does not have anything to eat, the one who from whom benefit is forbidden gives food to one other person as a gift, and it is permitted for that person for whom benefit is forbidden to eat the food because it no longer belongs to the one from whom benefit is forbidden. If there is no other person with them, the one who vowed places the food on the nearest rock or on the nearest fence and says: These food items are hereby rendered ownerless and are available to anyone who wants them. Then that person for whom benefit is forbidden takes and eats the food. Rabbi Yosei prohibits doing so.
Rachi non traduit
ור' יוסי אוסר. בה במניחו על הסלע או על הגדר:
Tossefoth non traduit
נותן לאחר במתנה והלה מותר. ולא התירו אלא כשאין לו מה יאכל למדנו שכל הערמות אסורות בין ברבים בין ביחיד בנדרים שלא התירו אלא בשעת הדחק שאין לו מה יאכל - לשון הרב רבי אליעזר ממי''ץ:
הרי הן מופקרין כו' ורבי יוסי אוסר. מפרש בגמ' מאי טעמא דרבי יוסי קסבר הפקר כמתנה מה מתנה יכול לחזור עד דאתי לרשות מקבל ולא הוי כלום עד דאתי לידו אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה דקודם לכן לא כלום הוא ודידיה הוא ולכך אסור לזכות בה המודר דבשעה שזוכה בו של מדיר הוא ואהפקר דוקא פליג רבי יוסי אבל אנותן במתנה לא פליג:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? קָסָבַר: הֶפְקֵר כְּמַתָּנָה. מָה מַתָּנָה — עַד דְּאָתְיָא מֵרְשׁוּת נוֹתֵן לִרְשׁוּת מְקַבֵּל, אַף הֶפְקֵר — עַד דְּאָתְיָא לִרְשׁוּת זוֹכֶה.
Traduction
GEMARA: With regard to the dispute between the Rabbis and Rabbi Yosei whether one from whom benefit is forbidden to another can give the other person food by declaring the food ownerless, Rabbi Yoḥanan said: What is the reason for the opinion of Rabbi Yosei? He holds that the legal status of the process of rendering property ownerless is like that of the acquisition of a gift. Just as acquisition of a gift is not complete until the item comes from the possession of the one who gives the gift into the possession of the one who receives the gift, so too, the process of rendering property ownerless is not complete until the item comes into the possession of the one who acquires it. According to Rabbi Yosei, it is prohibited for the one for whom benefit is forbidden to take the food that was declared ownerless. Since it still belongs to the one from whom benefit is forbidden, by taking the food he derives forbidden benefit from him.
Rachi non traduit
גמ' א''ר יוחנן מאי טעמא דר' יוסי. דלא חשיב ליה הפקר דקא אסר ליה ליטלו דכי מתהני מיניה ממש דמי ואסור:
מה מתנה. לא זכי בה מקבל עד דאתיא לידיה:
אף הפקר. נמי לא נפיק מרשות מפקיר עד דאתי לידי זוכה הילכך בהדי דשקיל ליה היאך מעל הסלע כמאן דשקיל ליה מידו ממש דמי ואסור:
מֵתִיב רַבִּי אַבָּא: וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁנִּדְרוֹ קוֹדֵם לְהֶפְקֵירוֹ.
Traduction
Rabbi Abba raises an objection from a baraita: And then that person takes and eats the food; and Rabbi Yosei prohibits doing so. Rabbi Yosei said: When is it prohibited to do so? When his vow predates his declaration that the food is ownerless. In that case, the vow took effect on all his possessions, including those that he later declared ownerless.
Rachi non traduit
מתיב ר' אבא. ברייתא היא דקתני נמי מניח על הסלע והלה נוטל ואוכל:
א''ר יוסי אימתי. אני אוסר בזמן שנדרו קודם להפקרו דהשתא מסתברא טעמא דאסור משום דכשהדירו מכל נכסיו הדירו ואפילו כי הפקירן אסור בהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source